1. למיליון עניים ישנים וחדשים אין כסף לדלק – ולא תחבורה בשבת! 2. הם דחו את דמי האבטלה לעצמאים – אל תשלמו מסים! 3. לא חירום ולא בטיח. הם דואגים רק לעצמם! 4. צאו לרחובות! בואו נעצור את המדינה. ביחד. כוחנו באחדותנו!

  1. תחבורה בשבת – הם דחו את הצעת החוק  להעברת ההחלטה על קיום תחבורה בשבת לידי הרשויות המקומיות ובהתאם לצביונן. הם לא ראו לנגד עיניהם את מיליון העניים החדשים (שמצטרפים לעניים הישנים), שהשביתו את הרכב כי אין להם כסף לדלק. הם לא ראו לנגד עיניהם את מאות אלפי הילדים של העניים החדשים, שלא יוכלו לצאת לבילוי עם החברים בשישי. הם לא חשבו על המשפחות שלא תוכלנה לקחת את הילדים בשבת לים או למוזיאון או לפארק.

שרת התחבורה "המתחזקת" אמרה שחשוב לשמור על הצביון היהודי של המדינה. השמירה על הצביון, המוטלת על כתפי אלו שלא יוכלו להרשות לעצמם לנסוע לים, לא מושתת על כתפי ילדיה של השרה, וגם לא על כתפי משפחותיהם של חברי הכנסת, שלא ראו את הצורך החדש ישן לאפשר לאזרחי מדינת ישראל הדמוקרטית, להיות יהודים על פי דרכם.

הם החליטו עבורנו מיהו יהודי: מי ששמירת השבת נכפתה עליו בשל מעמדו הכלכלי.

2. דמי אבטלה לעצמאים – הם דחו את הצעת החוק למתן דמי אבטלה לעצמאים. כאילו שהאסון הכלכלי הנובע מהקורונה לא קיים. כאילו שבעיית העצמאים לא זועקת לשמיים. כאילו שלא בדיוק בזה "ממשלת החירום" הזו צריכה לעסוק.

המסר לעצמאים ברור: אתם תמשיכו לשלם ואנחנו נמשיך להשתין עליכם בקשת. כמו שעשו עם "מענקי קורונה". הבטיחו ולא קיימו. הבטיחו ולא שילמו, ואם שילמו התשלום מצחיק מרוב שהוא עצוב. מבחינתם – שתתאבדו. העיקר שלא תמותו מקורונה. שנמשיך "לשטח את העקומה".

במדינת הישראבלוף המסר הסמוי ברור: עצמאים – אל תשלמו מסים! תדאגו לעצמכם. כשאין המדינה לנו, אנחנו לנו. האם אני קוראת כאן למרי תשלום מסים? – ממש לא! אני מציעה לכולנו העצמאים את הדרך היחידה לגבות את התמיכה שהמדינה השתמטה מלהעניק לנו, כמו גם לשלם לעצמנו מס-חיסכון עבור המשברים שיבואו. גרוש לבן ליום שחור.

אם כולנו נעמוד כאיש אחד על זכותנו להגן על עצמנו מפני הזנחת המדינה ודורסנותה כלפינו – המדינה לא תוכל לנו.

3. ממשלת חירום עלאק – הם הצדיקו את הקמת הממשלה במלים "חירום" ו"קורונה" וגם "עדיף על בחירות נוספות", אבל מתברר ש"חירום" משמע סידור עבודה למשרות בכירות של שרים לענייני השתנה מהמקפצה, שיש להם סגנים לענייני ז.. בעין, וחברי כנסת (החוק הנורווגי) לצורך משגל נסוג.

הטיפול שלהם ב"קורונה" מתמצה בהפחדה, באיום עלינו שאם לא נהיה בסדר נהיה בסגר (שכמובן לא יחול עליהם), ותוקעים דו"חות לבעלי עסקים שממילא אין להם גרוש על התחת.

4. חייבים לצאת לרחובות – הם אטומים. ראינו את זה בוועדת הכספים השבוע. שמענו את הדאגה לפרנסתו של האיש שעומד בראש, עם זכות בבנק של 50,000,000 ₪, אבל לא ל 920,000 העניים החדשים שאין להם בבנק אפילו שקל.

אז אין ברירה. חייבים לצאת לרחובות. כולנו. ביחד. לא הטכנאים לחוד ובעלי האולמות לחוד ובעלי החנויות לחוד. לא השמאל לחוד והימין לחוד. בין הנפגעים אין הבדלי דת, גזע, מין או צד פוליטי. אנחנו חייבים לצאת לרחובות ולהזכיר להם שהם לא אדוני הארץ. נהפוך הוא. הם משרתי הציבור. אנחנו חייבים להכריח אותם לעבוד בשבילנו. כפי שהם חייבים. לא מחר. לא מחרתיים. היום. ביחד. כוחנו באחדותנו!  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *