בחירתו של נתניהו: 61 = חסינות, 57 = פרישה ועסקת טיעון

1. כתבי האישום של נתניהו
מתנגדיו, שאוהבים לחזור על המנטרה (העובדתית) אודות החרב המתהפכת מעל ראשו של נתניהו המכילה 3 כתבי אישום כבדים (לכאורה), יודעים בוודאות שאין זו אלא פרשנות שערורייתית של פרקליט המדינה הקודם, שי ניצן, ליחסי עיתון-שלטון. מדובר בפרשנות מרחיקת לכת, שלא קיימת באף מדינה דמוקרטית, אותה בחר ניצן להחיל על נתניהו הן בנוגע לשיחותיו עם נוני מוזס (2000) שאינן אלא ביצה שלא נולדה בערב חג, הן בנוגע ליחסיו עם שאול אלוביץ', הבעלים של בזק ו-וואלה (4000).
בתיק 2000 (מוזס-ידיעות אחרונות), מוטל על התביעה להוכיח כי בשיחות בין נתניהו למוזס היתה כוונה מפורשת מצד נתניהו לקבל "סיקור אוהד", ובתמורה, לפעול להחלשת "ישראל היום". ההיגיון מבקש שהתביעה תיכשל, שכן נתניהו הוא שיזם את הקלטת השיחות, ולכן סביר שכוונתו היתה להוכיח כי מוזס הוא שסוחר בתוכן של "העיתון של המדינה", ובהנחייתו, זכו יריביו של נתניהו ל"פינוק" ואילו הוא אכל מרורים. לזה מתווספת העובדה שנתניהו והליכוד התנגדו.
בתיק 4000, (אלוביץ'-בזק-יס-וואלה)מוטל על התביעה להוכיח כי נתניהו פעל לקידום עסקת בזק-יס ובתמורה קיבל סיקור אוהד מאתר וואלה. בנושא זה ראוי להזכיר כי בעת המדוברת אתר וואלה נחשב לערוץ תקשורת שולי שבשולי, ועיקר הכניסות אליו נבעו הן מהיותו מנוע חיפוש כמו גם מהיותו הבעלים של יד 2. מצד ההליך הרגולטורי, בעצמי פרסמתי כמה וכמה מאמרים המוכיחים כי ההליך היה תקין וכי 150 פקידי מדינה, ביניהם בכירים ביותר (3 שופטים, ראשי הרשות לניירות ערך ורשויות רלוונטיות אחרות, יועצים משפטיים לממשלה, היועמ"ש של משרד התקשורת, השרים הקודמים), כוווווולם היו שותפים ואשרו את התהליך, שארך שנים ארוכות. את המבקשים לראות את המסמכים המוכיחים את הטענה שלעיל, אפנה לעשרות כתבות תחקיר ממוסמכות, באתר Telecom News של איש המשטרה לשעבר וה-מומחה (בהא' הידיעה) לרגולציה של התקשורת, אבי וייס.
2. בחירתו של נתניהו: "חוק ההתגברות" + חסינות, או פרישה + עסקת טיעון.
לאור המציאות בה מחד, יש ביד פרקליט המדינה די כוח כדי להמציא פרשנות ההופכת פוליטיקאים (נבחרים) לנאשמים, כיוון שנשאו ונתנו (כמו שנעשה מאז ומעולם) עם מו"לים על דרכים לקבלת סיקור הוגן ואפילו טוב, ומאידך, מעניק אותו פרקליט מדינה אישור גורף להדלפות ממשרדיו בסמכות וברשות ובניגוד לאיסור המפורש בחוק – אפשר להבין מדוע נתניהו לא יכול לסמוך על חלקים במערכות "שומרי הסף", המעוותים את החוק לכדי כתבי פלסתר.
במצב הנתון עומדות בפני נתניהו שתי אפשרויות, שאת הבחירה ביניהן יכריעו תוצאות הבחירות. היה וגוש הימין יתחזק וישיג את 61 המנדטים להם הוא מייחל, יעמוד נתניהו בראשו, יקדם במהירות את "חוק ההתגברות" ובמקביל יבקש שוב ואף יזכה לחסינות כח"כ.
היה ויחסרו לגוש כמה מנדטים להרכבת ממשלה, ובהינתן שיריביו של נתניהו לא רואים בו פרטנר להקמת ממשלה, יעדיף רה"מ לפרוש, וללכת על עסקת טיעון עם הפרקליטות, ממנה כבר שמענו בדרך זו או אחרת כי אין דין נתניהו ראש הממשלה, כדין נתניהו הפורש והופך לאזרח "רגיל". בכל מקרה תיכזב משאלתם של מי שרצו לראות את בנימין נתניהו מאחורי סוגר ובריח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *